ממפרש המשנה הקדום רבי עובדיא מברטנורא ועד לרבי חיים קהתי. אלו לצד אלו טמונים בהר שכל כולו קדושה והוד קדומים.

"נשוב נרד אל ים המלח בדרך יריחו" נכתב בשיר ידוע ולא טעו. מרכז מבקרים, עמוס לעייפה במבקרים, הבאים ללמוד ולפקוד את בית העלמין בהר הזיתים, מסלולי סיור, נעימות והרבה קדושה, מסתורין ודמויות.
מסורת מדרשית מרתקת מספרת על תלאותיה של השכינה עם חורבן בית המקדש השני: "שלוש שנים ומחצה היתה השכינה שרויה בהר הזיתים, ומכרזת שלוש פעמים בכל יום ואומרת: 'שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים אֶרְפָּה מְשׁוּבֹתֵיכֶם'. וכיוון שלא חזרו – התחילה השכינה פורחת באוויר" (מדרש איכה רבא). הדָיו של מדרש זה הביאו בימי הביניים את עולי הרגל היהודים לתענית ותפילה דווקא אל הר הזיתים, מתוך אמונה כי משם תשוב השכינה לירושלים, ודרכו ייכנס המשיח רכוב על חמורו הלבן.

אל הר הזיתים היה יוצא הכהן כדי לשרוף את הפרה האדומה; על פסגת ההר הודלקה משואה, כחלק משרשרת משואות ראש חודש; בשביליו עבר השעיר המשתלח ביום כיפור בדרכו לעזאזל ועוד.

יצאנו לסיור לתור אחר מקום "כסא החזנים", קברי הנביאים, מעלה הכוהנים, נחל קדרון, יד אבשלום, מצבת זכריה, עיר דוד ואל המצבות העתיקות.

תחילה לקדושה. בעקבות רבנים ואדמו"רים
ירושלים, תמיד היתה אבן שואבת לחכמים. גם בימי הגלות הארוכה לא נדחקה אל מחוץ לעולם כיסופיהם. זאת הסיבה שבמהלך הדורות פקדו המוני רבנים ואדמו"רים את ירושלים. הם חיו ומתו בה, ואף נקברו בבית העלמין המפואר שבהר הזיתים. סיור בין מצבותיהם של מנהיגים אלה הריהו כמסע מרתק בשבילי עולם היצירה היהודית בכל הדורות.

במעלה ההר, סמוך ל"תצפית רחבעם" מצוי קברו של הרב חיים קהתי, שפתח צוהר מופלא לעולם המשנה. הרחק, בעמק קידרון, למרגלות סילואן ואל מול עירו של דוד, קברו של רבי עובדיה – ה"ברטנורא". כמה סמלי הוא ההר הזה, שכל כולו חרדת קודש.

(למי שמתקשה בהליכה, אנשי אלע"ד מעמידים לטובת המסיירים אופניים חשמליים. פרטים במרכז המבקרים).
במעלה ההר, מסע הרבנים בארץ ישראל במושבותיה הצעירות, מפגיש אותנו עם ציוני קברם. כך למשל, ציון קברו של רבה של ארץ ישראל הרב אברהם הכהן קוק זצ"ל, ממוקם לא הרחק מקברו של הרב יוסף חיים זוננפלד שהיה מייסד העדה החרדית בירושלים ורבה הראשון, ממנהיגי הקנאים בירושלים. עד היום יש הרואים ברב זוננפלד רבה של ירושלים ואף רבה של א"י ("מרא דארעא דישראל") אע"פ שמעולם לא שימש במשרה זו. בחייהם ובמותם לא נפרדו.

אנשי חזון ומעש
אל המצבות העתיקות בהר הזיתים, השוזרות יחד את תולדות חייו של העם היהודי, התווספו בעת החדשה קבריהם של אנשי חזון ומעש, שקנו להם מקום של כבוד במפעל הציוני. אישים כמו הנרייטה סאלד (תשאלו את עבד מנהל ההר, ערבי בן למעלה משמונים שהכיר כל דמות בחייה ועכשיו במותה), אבי החשמל בארץ ישראל, פנחס רוטנברג, הסופר העברי הדגול ש"י עגנון בקברו הצנוע ואחרים שבחרו להיטמן בבית העלמין היהודי העתיק בעולם, ולחבור לאבותיהם בוני היישוב היהודי בארץ ישראל. מצבותיהם של ענקי רוח אלה יוצרות יחד מגוון עשיר, בו כל מצבה מספרת סיפור חיים אישי ולאומי, ומלמדת פרק נוסף בתולדות מדינת ישראל.
למול הר הבית, אבני בזלת שחורות המספרות את סיפורם של הלוחמים הרבים שלחמו וחלמו על השיבה למקום. חלמו ולא זכו וטוב עשו אנשי המקום כך להנציחם במקום הקדוש הזה.

מצבה מיוחדת מספרת את סיפורה של האישה שנתנה לנו את השיר "לכל איש יש שם". לכולם אולי, חוץ ממנה. ידעתם שזלדה היא בתו של הרב דוד צבי חן מחשובי רבני חב"ד עד לשושלת רבי ברוך שניאור שניאורסון צאצא של ה"צמח צדק", האדמו"ר השלישי של חב"ד? גם זה סיפור מסתורין.
השמש קופחת. צהרי היום ובכל המרחב העצום והנגיש הזה עובדים במרץ. עוד מצבה לשפץ, עוד שביל הליכה, עוד צביעה מחודשת ועוד גילוי של איזה מסתורין הטמון בהר.

אמרנו מסתורין, מוטי שמיס מנהל המקום מטעם עמותת אלע"ד (אל עיר דוד) ושרה ברנע המדריכה הראשית במקום. מוליכים אותנו לסיפור בין ארבע שנים.
בחודש סיון תש"ע במהלך שיקום בית הקברות הספרדי, נחשפה חלקה אשכנזית קטנה בה נקברו תלמידי הגר"א. בין המצבות שהתגלו מתחת לערימות העפר הציצה מצבת אבן משולשת עליה נכתב: " מ'ק הרב ח'ק כמוה"ר סעדיה אשכנזי זלה"ה נפ' כ"ה ח' אב ש' תקע"ג ".

ר' סעדיה בן נתן נטע המכונה 'אשכנזי' היה מראשוני תלמידי הגר"א שנטמנו בהר הזיתים. חשיפת המצבה עוררה עניין רב בין מקורבי וחוקרי תלמידי הגר"א. עד כה איש לא ידע היכן נקבר ר' סעדיה ורבים סברו שלא נקבר בהר הזיתים. גם החוקר ר' אברהם משה לונץ שמיפה את בית הקברות בסוף המאה ה-19 לא מצא אותה, בספרו 'ירושלים' כתב: '"מצבת ר' סעדיה נעתקה" .

מי היה ר' סעדיה ? ומדוע חשיפת המצבה גרמה להתרגשות כה רבה? ר' אריה פרומקין בספרו תולדות חכמי ירושלים מספר אודותיו: " הגאון הצדיק ר' סעדיה בהרב ר' נתן נטע זלללה….אחד מתלמידי הגר"א ז"ל אשר לא מש שנים רבות מתוך אהלו והראה לו פנים מסבירות כל הימים, עמו למד הגר"א את המסכתות קטנות, וכל מה שהגיה הגר"א כתבם תלמידו הנזכר על הספר כנז"ל, והוא אשר רשם כל הגהות הגר"א המכונים בשם מעשה רבי.." (חלק ב' עמ' 163).

שרה ברנע מספרת שר' סעדיה היה בין 511 תלמידי הגר"א (כמנין אשרי) שהגיעו לארץ והתיישבו בצפת. בלי הדרכה, ובלי מרכז המבקרים לא היינו יודעים זאת כנראה לעולם.

דרכי ההגעה להר נוחות ובטוחות הן בעשרות מונים מבעבר. ניתן לחנות בכניסה למרכז המבקרים בדרך יריחו 5 ( שימו לב לחניה למכוניות פרטיות) או בכניסה לתצפית רחבעם סמוך למלון אינטרקונטנינטל. במקום גם תחנת משטרה ומצלמות הנותנות בהחלט הרגשת ביטחון למבקרים.
בימי כסלו, סמוך לחג השמן והזיתים, חשוב לילך שם, ללמוד על הדמויות ולהכיר את עברנו. כי בנחלט שבנו אל עיר דוד. לפרטים נוספים :6033*